וַיְדַבֵּ֣ר יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל־לֵב֙ כָּל־הַלְוִיִּ֔ם הַמַּשְׂכִּילִ֥ים שֵֽׂכֶל־ט֖וֹב לַיהוָ֑ה וַיֹּאכְל֤וּ אֶת־הַמּוֹעֵד֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים מְזַבְּחִים֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים וּמִ֨תְוַדִּ֔ים לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ (ס)
גן נעול
(משלי ג, ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". פירוש, אם תעשה כן ותהיה החכמה כתובה על לוח לבך הנה יִלָוֶה אליך העזר האלוהי, ותנחל עוז ממרומים, גם תנחל אומץ כח. וכמבואר למעלה (חדר ד' חלון ו'). ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. וכבר בארנו למעלה (חדר ט' חלון י"ז) פירוש פסוק (משלי לא, ל) "שקר החן והבל היופי, אשה יראת יי' היא תתהלל". ואמרנו כי נפשות רבות שלמדו חכמות למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה, והן נושאות חן בעיני מלך ושרים. אבל בהיותם נלוזים מן החכמה, הנה שקר החן בעבור שאיננו בדרך אמת. וכן יש נפשות רבות בטבעיהן בעלות השכל והבינה הגדולים, שהן נוי ויופי להן. אבל בעבור שהן נלוזין מן החכמה אין שכלם ובינתם נחשב למאומה. הבל הם כי כל ענינם להבין שירי הכסילים ולהמציא תחבולות בעניני העולם, וכל אשר תחת השמש הבל הוא. ומלבד תתהלל הנפש בחכמה ויראת ה'. ועל זה אמר אם תקשרם על גרגרותיך ותכתבם על לוח לבך ותזכה לעזר האלוהי ממרומים בעבור חכמתך וצדקתך, הנה תמצא חן בחכמתך כאשר תתפלל לאלהיך ותבקש ממנו דבר, תמצא בעיניו חן וימלא כל משאלותיך. כדרך (שמות לג, יג) "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך" וגו'. וענהו השם ב"ה (לג, יז) "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני". וכן כאשר תבקש דבר ממלך ושרים או מאחד מבני אדם ישמעו דבריך ויעשה כל אחד מהם כרצונך. וכן כשתדבר דברי פיך בעניני החכמה והדעת, תהיינה דבריך לחן ולחסד בעיני כל שומעיהם. כדרך (קהלת י, יב) "דברי פי חכם חן" ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון ג'). וכן (משלי טז, יד) "ואיש חכם יכפרנה". ובארנוהו ג"כ (חדר ג' חלון ה'). וכן תמצא שכל טוב כאשר תשכיל בשכלך ותרכיב הרכבות ותמציא המצאות. הנה בעבור שהן נוסדים על מוסדות החכמה, ייטיבו בעיני האלהים ותקבל שכר עליהן. כדרך (דניאל ט, יג) "ולהשכיל באמתך". (דהי"ב ל, כב) "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליי'". ורמזנו על זה בפתיחתנו לבית הראשון, ויתבאר עוד בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכן תמצא שכל טוב בעיני בני אדם. כי יפלאו דברים והמצאותיך בעיניהם, וידעו כולם כי איש שכל אתה. ונגד כל זה אמר "בעיני אלהים ואדם". להבדיל בין הנפש היקרה מחכמה ומכבוד, ובין הנפש הנלוזה מחכמה ויודעת החכמות הלמודיות ומלאכת מעשה. או שהיא בעלת השכל והבינה הגדולים, שאעפ"י שהם מוצאים חן, אין זה אלא בעיני מקצת בני אדם הנהנין מהן, אבל אינן מוצאין חן בעיני האלהים בעבור שהן בוזי חכמה ומוסר. וכן נראין יפין בעיני אדם בעבור מהירות וחַדוּת שכלם, אבל אינן יפין בעיני האלהים, ולא טובים עד שלא יתוארו המצאותיהם ותחבולותיהם בתארי השכל והבינה. וכמו שבארנו פעמים רבות, גם יתבאר בחלון הסמוך. והנפש הַחֲכָמָה תמצא חן בעיני אלהים ואדם. וכן שִׂכְלָה תקרא "שכל טוב בעיני אלהים ואדם".
גן נעול
אבל עיקר הכונה להתוכח עם הרב ז"ל תוכחת מגולה מאהבה מסותרת, במה שהבדיל בין המעלות השכליות שבתורה, ובין מעלת המדות שבהן. ואמר שיש מופתים בשכל על השכליות שלמדנום מן התורה על דרך הקבלה. והמופתים השכליים הן הן החכמה הגמורה. כי רוח אחרת עמדי בכל אלה. ואני אומר מה שאנו לומדים על דרך הקבלה מן התורה, היא החכמה הגמורה, והדברים שאנו מבררים משכלנו ע" מופתים, לא יתוארו בחכמה כלל. והרב ז"ל הוסיף לבאר דעתו מה הן הדברים שתאר מעלות שכליות, שבא עליהן המופת בדרך עיון. ואמר באותו הפרק המין הד' הוא השלמות האנושי האמתי, והוא כשיגיעו לאדם המעלות השכליות, ר"ל ציור המושכלות ללמוד מהן דעות אמתיות באלהיות. וזאת היא התכלית האחרונה והיא משלמת האדם שלמות אמתי. והיא לו לבדו. ובעבורה יזכה לקיימות הנצחי. ובזה האדם אדם. עכ"ד ז"ל. גלה דעתו כי מעלות השכליות הם ציור המושכלות, ללמוד דעות אלהיות. והוא שידע מציאות השם אחדותו ויכלתו הבלתי בעל תכלית, שלא ישיגו לו תארים עצמיים, ושהוא נעלה מכל מחשבה והרהור רעיון וכיוצא באלו. ואין ספק שכל אלו ודומיהן משלימים האדם שלמות גמורה. והן הן הדברים שתארו נביאי קדש בספריהם בתאר יראת ה', עליהן אמר שלמה (משלי ב, ה) "אז תבין יראת יי'". כי מקצת דברים אלו נודעים מן הדעת הנטועה באדם. וציורי הדעת הן שרשי הבינה, וכמו ששנינו (אבות, ג) "אם אין דעת אין בינה". ופרטים אחרים בענינים אלו תארו נביאי הקדש בספריהם בתאר "שכל" ו"שכל טוב", כמו (דהי"ב ל' כב) "המשכילים שכל טוב ליי'". (תהלים קיא, י) "שכל טוב לכל עושיהם". כי מקצת דברים אלו לא תוציאם הבינה משרשי הדעת, להשיגם במופת המדעי אבל נתפסים מן השכל הטוב כמו דרכי ה' ונפלאותיו וכיוצא בהן. וכמו שיתבאר כל זה בספר "מעין גנים". והן אוצרות לחכמה יסודות השמירה והעשיה, וכמו שיתבאר בחדר זה. ומי שלא שם לבו להבין ולהשכיל באלו, ודאי לא יצלח בחכמה ולא תעמוד לו. ובהיותו נלוז מיראה וחכמה, לא נוכל לומר עליו שהשיג תכליתו האחרונה, כי דרכי החכמה הן חיי הנפש. אבל לא שצריך האדם להשיג דברים אלו במופתים פלוסופיים ובדרכי עיון הטבע, לחקור בהבנת העצם והצורה והמקרה, הכח2פוטנציה, יכולת וההיולי החומר והצורה, ולהרכיב הדברים אחת אל אחת ולבנות בנינים בשכלו ולדמות דמויים מן הטבעיים אל האלהיים, למצוא המופתים הטבעיים כדרך שעשו חכמי יון כמו אריסטו וחבריו. אני אומר כל דרכי אריסטו שוא והבל. ומעולם לא הזהירונו התורה והנביאים לעשות כמעשיהם, ולהטריח עצמנו בחקירות כאלה. ולא תמצא בכל ספרי הקדש אות או רמז ירמוז לנו על זה. ומה יעשה מי שלא חלק לו השם ב"ה שכל גדול ועיון צח להרכיב ולהקשות ולדמות ולחקור בטבעיות, לקחת מהן הראיות על האלהיות? האם נגזור שלא יזכה לקיימות הנצחי ולא ישתלם בשלמות האמתי? הס מלהזכיר זאת! שימשך מזה שנבראו מקצת בני אדם להתקיים בקיום נצחי. ומקצת שלא להתקיים? וחלילה חלילה ליחס לאדון העולמים בזה שהוא מקור הצדק והיושר ענין כזה. והמשורר האלהי אמר (תהלים קמה, ט) "טוב יי' לכל ורחמיו על כל מעשיו".
גן נעול
ואיני רואה צורך לבאר המצווֹת והאזהרות שנבדלו בהן הכהן הגדול ואחיו הכהנים מכל העם כי הם המפורשים בתורה, ובחדר העשירי יתבארו מקצת דברים אלו. וכן הרבה [מצוות ודינים] המקובלים בתורה שבעל פה, וכנגד זה השכר והפרעון. וכמו שנאמר בנבואה (מלאכי ב, ח) "בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו'. (שם ב, ו-ז) "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יי' צבאות הוא". הודיע שכרו הגדול חיים ושלום. והודיע מצב נפשו שהוא מלאך יי' צבאות, איש אמת ואין עול, הולך בשלום ובמישור, ומשיב ישראל מעונותיהם, מלא דעת ותורה. וכן אמר המלאך ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול (זכריה ג, ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" שהוא השכר העליון לנפשו היקרה. וכן לעניין הפרעון כשיבחר ברע וכמו שמפורש שם בענין, הכל בארח חכמה הקבועה לעמת הנפשות הזַכּוֹת האלו. וכן נבדלו משפחות הלוים מכל ישראל. ונתנו להם מצות ידועות ואזהרות ידועות. והם השוערים במקדש, והמשוררים בכל כלי שיר להודות ולהלל לה'. וגם זה אינני צריך לבאר. כי הכל מפורש בתורה ובספרי הנביאים. כי המשפחה הזאת מוכשרה לקבל נפשות יקרות בעלי שכל טוב, ומוכנים לשפע הרוח הקודש. תראה מה שנאמר בדברי הימים (דהי"א כה, ה) "כל אלה בנים להימן חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלש". הנה השר הזה לבד העמיד י"ד בנים בעלי הרוח הטובה. ועוד נאמר (דהי"ב ל, כב) "וידבר יחזקיה על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליי'" וגו'. והיו בנפשותם כחות יקרות, מוכנות לרוח הנבואה ולתבונת השיר ולהיות שוערי השערים ומתקדשים מכל טומאה, ומשרתי הכהנים וכל ישראל. סוף דבר ישרים דרכי ה' נפלאותיו ומחשבותיו. הכל בארח ישר כפי החכמה: